אודות

" סודות הם כוח.
ברגע שאתה מגלה אותם הם הופכים לחולשה. "

הכתיבה היא סוד, וזה הכח שלי.
מקווה שפה, זה לא יהפוך חולשה.

אוהבת אתכם, קריאה מהנה

נושאים

כאב  (6)
אלוהים  (3)
מחשבות  (2)
משפחה  (1)
שונה  (1)

מוזיקה.

" וכשהמוזיקה מתנגנת והאוזניים מקשיבות,
כשהמילים נאמרות והשפתיים זזות,
כשהשיר נוגע ונכנס לתוך הלב,
העיניים נעצמות ופתאום שוב דבר כבר לא כואב.. "

pepole always leave

רציתי, אבל.

21/06/2015 14:39

הכאב שבשתיקה

רציתי שהדמעות יצאו, שאוכל את הכל לשחרר, אבל הם לא הסכימו, רצו רק את ליבי למרר. רציתי לצרוח, שכל העולם ישמע, אבל הקול שלי מזמן לכולם נכנע. רציתי לאכול, שאראה איך שאני רוצה, אבל כל כך הרבה דברים קרו שהאוכל נראה לי חלק ממלחמה. רציתי להזכר מה זו הנאה, שאקפוץ וארקוד שלא אפסיק לעמוד, אבל בבת אחת גופי התחיל לרעוד. רציתי לומר כל מה שאני מרגישה, שזה לא יהיה יותר שמור בכספת, אבל אנשים איכזבו והתאכזבו ומאז אני שומרת. רציתי ללמוד בלי בעיה, שכל הדברים יכנסו לתוכי כמו כל השאר, אבל החליטו שתמיד ישאר ביננו הפער. רציתי לקרוא את המילים מסידור התפילה, שזה יהיה לי ברור ושלא אשאל שום שאלה, אבל אמרו לי שככה זה אמונה. רציתי להיות מי שאני באמת, שאדע גם לקבל וגם לתת, אבל משהו ישב לי על המצפון ואמר שאם לא אהיה שם את כולם אני אמוטט. רציתי להאמין בהכל, בעצמי באלוקים, אבל אמרו לי שהדרך לשם מלאה במכשולים. רציתי להתקדם, להפרד מכולם לומר שאני ממשיכה לאן שיעשה לי טוב, אבל הם רק הזכירו לי כמה שפה הכל גורם לי לחשוב. רציתי לא להקשיב למה שהם אומרים, להגיד להם כמה שטויות הם זורקים, אבל הם הביטו ואמרו לי שמבחינתם אני יכולה לצאת, הם לא מכריחים. המון דברים רציתי, ואת אותם דברים אני עדיין רוצה. אז למה בעצם אני עדיין מעדיפה לשבת בחשיכה?

תגובות

איירו

21/06/2015 15:00

אני חיכיתי... חיכיתי לעוד פוסט שלך,
חיכיתי שתחזרי..
אינני יודעת אם את זוכרת אותי,

("אני לא שם.")

חיכיתי לך... ואני שמחה שחזרת,
תמיד כאן בשבילך!! ♥
את מדהימה ומרגשת..

כתוב תגובה